סגולות רפואיות במטבח התימני

המטבח התימני אומנם ידוע בעיקר במאפים המפורסמים שלו (מלוואח, ג'חנון, לחוח, פתות...), אולם, למעשה, המאפים הם רק חלק קטן מהתפריט המגוון והבריא של העדה.
תימן האקזוטית מבורכת במזג אוויר הטרופי שלה ולכן משופעת בפירות, ירקות, דגה ובשר. העיר עדן הייתה ועודנה עיר נמל חשובה בדרך המשי המפורסמת, ודרכה עוברים תבלינים וסחורות רבות מהמזרח למערב. משום כך, גם מגוון התבלינים הנפוצים בתימן עשיר ביותר.

יהודי תימן האמינו מאז ומתמיד בסגולות הרפואיות של המרכיבים המיוחדים שעליהם התבססו במרקים, במאפים ובתבשילי הקדרה שהכינו. במשך מאות שנים העשירו את המזון בשפע תבלינים, פירות וירקות, מתוך האמונה בערך המוסף שלהם לגוף ולנפש, לצד הארומה המדהימה והטעם הנפלא שהם מעניקים למזון. בכמה עשרות השנים האחרונות, קיבלו האינטואיציות החזקות של יהודי תימן את אישורה המדעי של הרפואה המודרנית.
הרגלים בריאים במטבח התימני.

להכנת המזון השתמשו בני תימן אך ורק במוצרים טבעיים וטריים – המזון המעובד או המשומר לא היה מוכר בתימן*. המזון הוכן מדי יום, ולא נשמר לתקופות ארוכות. השימוש בדבש, צימוקים ותמרים רווח הרבה יותר מן השימוש בסוכר. מרכיבי המזון היו נטולי מזהמים אקולוגיים והורמוני גידול המשנים את הטעם. גם אלה, בין היתר, מסבירים את בריאותם ואת חוסנם הגופני של בני תימן, שהיו לשם דבר והעסיקו חוקרים רבים בתחום התזונה.

גם תרבות האכילה של בני תימן היטיבה עם בריאותם – הם נהגו לאכול יחד, בחיק המשפחה, שלוש פעמים ביום, בשלווה ובנחת. לעיסתם הייתה ממושכת ואיטית, ולכן כמויות המזון שנהגו לצרוך היו קטנות בהרבה מהמקובל בעולם המערבי.

לפניכם שפע עובדות שליקטנו על אודות ארבעה מרכיבים מרכזיים במטבח התימני בכלל, ובמעדנים הבריאים של זהבי הכרם בפרט:
  •     פלפל חריף
  •     חילבה
  •     שום
  •     כורכום
פלפל חריף (עליו מבוססים הזחוק וההריסא)
שורשים היסטוריים *
יהודי תימן הכירו בפלפל החריף כצמח בעל סגולות רפואיות לחיזוק כוח החיים והחיוניות. ישנן שתי אגדות המסבירות זאת. הראשונה מספרת שפעם היה בתימן היה רעב גדול, ותושביה ניזונו מעגבניות, חילבה ופלפל חריף. שלושת הצמחים הללו קיימו אותם בתקופת הרעב, והצילו אותם ממוות. אגדה אחרת מספרת על מכת דבר שעשתה שמות בתושבי תימן. היהודים, שהשתמשו רבות בצמח זה, כמעט ולא ניזוקו. כך הבינו שלצמח סגולה רפואית מוכחת.
שימושם הרב של יהודי תימן בצמח לימד אותם כי הוא גורם לעמידות הגוף מפני מחלות, מגביר את החיוניות ומזרז את העיכול. לדעתם הצמח מונע את התולעים, ואף ממיתן אם ישנן.
אף הרמב"ם התייחס בכתביו לפלפל החריף, בציינו כי הפלפלת מפיגה גזים ומסייעת בעיכול. הרב רפאל אוחנה ממליץ עליה לטיפול בשיעול כרוני.

מחקרים רפואיים מודרניים
  • הקפסאיצין (Capsaicin), החומר הפעיל בפלפל החריף, מגרה את המוח להפריש אנדורפינים, ומשמש להעצמת ולהעשרת חומרים צמחיים אחרים. הפלפלת משפיעה גם על מערכת כלי הדם ובעיקר מחזור הדם. היא מזינה ומגינה על העורקים, הוורידים והנימים ושומרת על חוזקם וגמישותם. הקפסאיצין ידוע כמחזק את מערכת העיכול,  מונע תסיסה במעיים, מחטא ומחזק את הגוף.
  • פלפל חריף נגד כאבים - הפלפל החריף משמש במחקר לפיתוח משכך כאבים לסובלים מדלקת פרקים (Arthritis). חוקרי M.G.H. (Massachusetts General Hospital ) בארה"ב (2005) גילו קשר בין כאב הנגרם כתוצאה מאכילת פלפל חריף והכאב ממנו סובלים חולי דלקת פרקים. שניהם מפעילים אותם אותות כימיים, הגורמים תחושת כאב בגוף. בהשפעת הקפסאיצין על ההיפותלמוס במוח, יורדת טמפרטורת הגוף. נראה שצריכתו עוזרת באופן זה למתגוררים באזורים חמים במיוחד.
  • גם תוצאות מחקר בריטי מיולי 2006 מאוששות את התוצאות - חוקרי King''s College לונדון אנגליה, בודקים את השפעת מרכיב הקפסאיצין בפלפל החריף על דלקת פרקים.
  • פלפל חריף נגד שומנים - מדעני Fukuoka University ביפן גילו שפלפלים חריפים מדכאים ספיגת שומן. ממצאים אלו מאששים תוצאות מחקרים קודמים שגילו שפלפלים חריפים מפחיתים תיאבון (מתוך British Journal of Nutrition, יוני 2004).
  • פלפל חריף נגד סרטן - תמצית מפלפל חריף עוצרת את סרטן הערמונית, לפי מחקר שנערך במרכז הרפואי Cedars-Sinai, אוניברסיטת קליפורניה, ארה"ב (מרץ, 2006).  מן המחקר עולה כי הקפסאיצין היה יעיל לגרימת מותם של 80% מתאי הסרטן. פלפל חריף בולם גם את סרטן הלבלב (Pancreatic cancer), לפי חוקרי University of Pittsburgh, ארה"ב (אפריל, 2006).
  • פלפל חריף נגד סוכרת - לפי ממצאי מחקר ב-University of Tasmania אוסטרליה עשויה צריכה קבועה של פלפלים חריפים לשפר את בקרת רמת האינסולין לאחר ארוחה. עובדה זו תעזור לסובלים מסוכרת או מהשמנת יתר (American Journal of Clinical Nutrition, יולי 2006)

* על בסיס מאמר סגולות רפואיות בצומח מאת רחמים עדני שפורסם באתר "תימני נט",

http://www.temani.net
שום
שורשים היסטוריים
לפי עדותו של יחיא אקצ'ע*, יהודי  תימן נהגו להשתמש בשום לחיזוק השיניים – הם היו לוקחים צימוקים, עפצים, מנטה, שום ועלים של ריחאן, כותשים אותם ביחד, מערבים עם מעט חומץ ושוטפים את השינים שתי פעמים והשינים מתחזקות.
עוד מעיד יחיא אקצ'ע כי לריפוי מחלות עור שונות ואקזמה נהגו יהודי תימן לכתוש שום, חינה וריחן, לערבב אותם עם מי נרגילה, ולמרוח על הנגע.
והבשורה נפוצה לא רק בתימן... היפוקראטס, אבי הרפואה המודרנית, השתמש בשום לטיפול בזיהומים, הפרעות בעיכול, פצעים, כאבי שיניים, צרעת, אפילפסיה, כאבים בחזה ועוד.
גם המרפא גלין (Galen) קרא לשום "הדבש של האיש העני" או "מרפא הכול", וחוקר הטבע הרומאי פליני (Palini) כתב על שישים ואחד תחלואים שבהן השום טיפל ביעילות ***.
אף בתלמוד מופיע "מדריך" לשימוש בשום בטיפול בפצעים ודלקות, ובעיקר בהפרעות גניקולוגיות שונות***.

מחקר רפואי מודרני
  • יותר יעיל מפניצילין – השום מכיל את חומצת האמינו אליצין (Allicin) שמעניקה לו יעילות רבה מזו של פניצילין במלחמה בטיפוס (Typhus), בחיידקי הסטרפטוקוס והסטפילוקוקוס ובגורמי הכולירה, הדיזנטריה ודלקת-המעיים. היא גם מקנה לשום את ריחו וחריפותו האופייניים.**
  • נוגד חמצון - השום מכיל שמן אתרי נדיף, המכיל תרכובות גופרית, שיחד עם תרכובות הסלניום, ויטמין A וויטמין C שהוא מכיל, עושים אותו נוגד חמצון רב עוצמה.
  • למען מערכת החיסון - השום אף מדרבן את פעילות תאי-הדם הלבנים, חוד-החנית של מערכת החיסון. הוא תוקף חיידקים ווירוסים ומדרבן את מערך ההגנה הטבעי של הגוף מפני פולשים. כך יעיל השום כמעכב הצטננות ושפעת**.
  • נגד סרטן - צריכת השום מונעת מחלות סרטניות. שכן, השום מדרבן ייצור אנזימים נוגדי רעלים, המנטרלים גורמים מסרטנים ורעלנים סביבתיים. כמו כן, השום מסייע להיפטר מטפילים במעיים (אמבות גורמות דיזנטריה) ולטפל בדלקות דרכי-העיכול**.
  • בנתיבי הדם - השום מסייע באיזון רמת הסוכר בדם בסוכרת מאוחרת, מועיל בטיפול בדלקות דרכי הנשימה העליונות (במיוחד ברונכיט ואסטמה), דלקות בדרכי-השתן, פצעי-בגרות, סינוסיטיס, דלקת-פרקים וכיבי-קיבה. השום מוריד את לחץ-הדם, ע"י האטת ייצור ההורמונים הגורמים לעלייתו (הוא יעיל ליתר לחץ-דם מתון בלבד). לשום תפקיד גם במניעת מחלות-לב כליליות, פקקת (טרומבוזה) כלי-הדם-וטרשת-עורקים, הוא-מדלל את הדם ומקטין את קרישיותו וממיס בכך קרישי-דם ושומר על זרימת-דם תקינה.
  • נגד כולסטרול - פרט להקטנת כמות הכולסטרול המזיק, LDL, הוא מעלה את רמת הכולסטרול הטוב, LDH (לצורך כך, יש לצרוך שום במשך תקופה של 3 חודשים לפחות ובתחילה דווקא צפויה רמת הכולסטרול לעלות).
* על בסיס מאמר סגולות רפואיות בצומח מאת רחמים עדני שפורסם באתר "תימני נט", http://www.temani.net
** מתוך אתר גאמנון צמחי מרפא
***מתוך אתר ח'ביזה (http://chubeza.com )
כורכום (Turmeric ,Curcuma Longa, jiang huang )
שורשים היסטוריים *
לכורכום יש היסטוריה רפואית שאורכה 5,000 שנה. יהודי תימן, למשל, השתמשו בצמח לטיפול בדלקת הרחם, בצהבת, בכאבי בטן שמקורם במערכת העיכול ובכאבי ראש.
יהודי עיראק ראו בכורכום מזור למרה שחורה.
גם בשיטת הרפואה האיור-וודית ההודית שימש הכורכום מאז ומתמיד כתרופה עיקרית להגלדת פצעים, לטיהור דם ולטיפול בחוליי קיבה.

מחקר רפואי מודרני *
מחקרים רפואיים מראים כי כורכום מסייע ב -
  • התמודדות עם מחלת הסרטן (מניעה, העצמת טיפול, התאוששות, הקלה בתופעות לוואי של הקרנות) - מחקרים על השפעות הכורכום שנערכו בשנים האחרונות באוניברסיטאות בארה"ב מצביעים על פעילות אנטי-אוקסידנטית חזקה ואנטי-סרטנית. החוקרים מצאו שהכורכום מעכב גידולים סרטניים כגון: המעי הגס, השד, הערמונית ואחרים (http://www.webmd.com/breast-cancer/ , http://query.nytimes.com/gst/fullpage.html?res=9C07E0D81F3DF931A15753C1A9649C8B63 )
  • עיכוב התפתחות פרקינסון, אלצהיימר וטרשת נפוצה -  בהודו, שם נאכל הכורכום בכמויות גדולות, נמצא שאחוזי התחלואה באלצהיימר ובטרשת נפוצה נמוכים מאוד בהשוואה למערב. (http://www.igl.co.il )
  • טיפול בדלקות (דלקות פרקים, זאבת , קרוהן, קוליטיס, הליקובקטר פילורי).
  • טיפול בסוכרת סוג 2 וכולסטרול.
  • שיפור תפקודי הכבד, הלבלב והמעי.
  • טיפול במחלת סיסטיק פיברוזיס.
  • הגברת העמידות בפני שפעת ומחלות ויראליות.
  • חיזוק החוסן הגופני (אלרגיות, עייפות ותשישות).
  • התאוששות מהירה מפציעות ודלקות ספורט.
  • שמירה על משקל תקין.

מקור: * התבלין המרפא  מאת גארי סטיקס, כתב העת "סיינטיפיק אמריקן" בעברית
חילבה - (תלתן, גרגרנית יוונית)
שורשים היסטוריים ועממיים
  • בתרבויות קדומות כגון סין ומצרים שימש צמח החילבה בעיקר להורדת חום, חיזוק הפוריות בקרב גברים וטיפול בתחלואי כליות. בתקופה הקלאסית הזכירו אותו רופאים שונים שתיארו את השימוש הרפואי בצמח לטיפול בדלקות ובתחלואי נשים***.
  • בתקופת ימי הביניים, היה הצמח נפוץ כגידול חקלאי בארץ ישראל. אסף הרופא מספר כי הצמח משמש לחימום הגוף בכלל והכליות בפרט, לריפוי שיעול ותחלואי ריאה ורחם. כמו-כן משמש הצמח לריפוי מפגיעת רעלים, הכשות נחשים ועקיצות עקרבים. אלכנדי מציין שימוש בצמח לטיפול בנפיחוית, כאבי ראש, כיב קיבה ותחלואי כליות. אבן אלביטאר מציין כי הצמח משמש לטיפול בדלקות, תחלואי מעיים, מחלות עור, חיזוק השיער וריפוי מחלות נשים. קזויני מדווח על השימוש במשחה המופקת מגרגרנית יוונית והדס מצוי המועילה לשיער, לפצעים, לחיזוק עור הפנים ולהסרת נמשים.***.
  • גם בזמננו, הצמח משמש ברפואה עממית לשימושים כללים שונים. הבדואים בנגב משתמשים בזרעי הגרגרנית לחיזוק נשים הרות והגברת יצור החלב לאחר הלידה, ריפוי כאבי בטן וטיפול בסכרת. יהודי תימן עושים בזרעים שימושים דומים. נוסף על כך, מוכר השימוש בזרעים לריפוי מחלות נשים, הגברת כוח הגברא, טיפול בטחורים, נפיחויות, תחלואי הטחול, כוויות וטיפוח השיער. בעירק ובאירן משמשים הזרעים לטיפול בבעיות במעיים ובלב.***.
  • מחקרים רפואיים מודרניים **
  • זרעי החילבה מכילים רכיבים פעילים (ספונינים וסטרואידים) שבהם משתמשים לייצור תרופות, כמו גם פלבנואידים, שמנים ריחניים, חומצות אמינו חופשיות, ויטמינים (בעיקר A,B,C) ומינרלים כגון סידן וברזל.

מחקרים שונים מוכיחים את היתרונות הרפואיים של החילבה:
  • לעידוד הפרשת החלב
  • להורדת כולסטרול וטריגליצרידים (http://www.ncbi.nlm.nih.gov/sites/entrez?cmd=Retrieve&db=PubMed&list_uids=11868855&dopt=Abstract )
  • לסיוע בהפחתת רמות הסוכר בדם (http://www.ncbi.nlm.nih.gov/sites/entrez?cmd=Retrieve&db=PubMed&list_uids=2194788&dopt=Citation )
  • לשיפור הומיאוסטזיס של גלוקוז בדם  (http://www.springerlink.com/content/u26k04v3177487g1/ )
  • הגנה אפשרית במקרים של סרטן השד ומעי הגס
(* על בסיס מאמר סגולות רפואיות במזון מאת רחמים עדני שפורסם באתר "תימני נט", **מתוך ויקיפדיה, *** מתוך סממני המרפא של ארץ-ישראל וסביבותיה בימי-הביניים, 2002, מאת ד"ר אפריים לב )